החלטה בתיק ע"א 10879/03

            בפניי בקשה למתן צו זמני לתקופת הערעור אשר יורה על עיכוב הליכי מימוש משכנתא שרשומה לטובת בנק אגוד לישראל בע"מ (המשיב 1) על קרקע בגוש 8146, חלקה 14. המבקש, עזבון המנוח משה כץ, הגיש את הבקשה במסגרת ערעור כנגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ע' ברון) אשר הורה על מחיקת התביעה שהוגשה, במקור, על ידי המנוח. 

הסכסוך בין הצדדים הוא רב שנים ומסובך ועל כן נעמוד על עיקריו בלבד: בשנת 1997 נחתם, בין משה כץ לבין המשיב 1, הסכם הלוואה אשר במסגרתו נרשמה לזכות המשיב 1 משכנתא על נכס מקרקעין שהיה בבעלותו של כץ. בשנת 2000 הגיש כץ תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בה טען לבטלות המשכנתא. במסגרת תביעה זו ביקש כץ צו מניעה זמני כנגד הבנק, אשר החל, עוד בשנת 1999, בהליכי מימוש המשכנתא, באמצעות כונסת נכסים מטעמו (המשיבה 2). לאחר הגשת התביעה התנהלה בין הצדדים התדיינות עניפה בנוגע לצו המניעה (אשר הגיעה גם לבית משפט זה ברע"א 7722/00 כץ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (לא פורסם)) ועדיין נטושה ביניהם מחלוקת ביחס לפעולות שנעשו, לטענת המבקש, בניגוד לצו. בעיצומה של בירור התביעה, בחודש ינואר 2003, הלך משה כץ לעולמו. בדיון שנערך לאחר מכן התבקש בית המשפט המחוזי ליתן שהות ליורשיו של כץ לפעול למינוי מנהל לעזבון ולשינוי בעל הדין בתביעה, כך שהעזבון יבוא במקומו של המנוח. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הדחייה ואף אישר דחייה נוספת ביום 28.5.03. בדיון שנערך ביום 24.9.03, משהתברר כי הפעולות המוזכרות לעיל טרם נעשו, נתן בית המשפט ליורשי המנוח ארכה אחרונה למינוי מנהל עזבון ולהגשת הבקשה המתאימה שאם לא כן, קבעה השופטת, תימחק התביעה. בדיון ביום 2.11.03 הוצג מטעם המבקש צו למינוי מנהל עזבון זמני אך, מכיוון שלא הוגשה בכתב הבקשה לשינוי בעל דין, נעתרה השופטת ברון לבקשת המחיקה שהוגשה מטעם המשיבים 1 ו-2 ומחקה את התביעה. כאמור לעיל, כנגד פסק הדין המורה על מחיקת התביעה הוגש הערעור אשר במסגרתו הוגשה הבקשה הנוכחית.

בבקשתו לסעד זמני בערעור טען המבקש כי התביעה בבית המשפט המחוזי נמחקה "מנימוקים פרוצדורליים טהורים ולא מוצדקים" וללא שנערך בירור אמיתי של טענות הצדדים. עוד טען המבקש כי בעקבות החלטה "טכנית" זו יאבדו לעזבון זכויותיו הקנייניות בקרקע נשוא התביעה והדבר יגרום לו נזק בלתי הפיך. המבקש הוסיף וטען כי סיכויי הערעור כנגד החלטת המחיקה טובים ולפיכך יש ליתן לו סעד זמני עד לסיום הדיון בערעור. מנגד, טענו המשיבים כי אין ליתן סעד זמני למבקש שכן, גם בהנחה שיתקבל הערעור, הרי שאין בסיס לתביעה העיקרית, וממילא דינה להידחות בסופו של דבר. עוד טענו המשיבים כי המבקש לא הוכיח כי עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך ולא הראה כי מאזן הנזקים נוטה לטובתו. המשיבים הוסיפו וטענו כי גם אם תמומש המשכנתא תעמוד למבקש הזכות להגיש תביעה כספית כנגדם ובענין זה הפנו המשיבים לע"א  9056/99 דולב חברה למימון רכב בע"מ נ' קרן קיימת לישראל (לא פורסם, להלן - ענין דולב). לחילופין, ביקשו המשיבים, כי אם ינתן סעד זמני למבקש אזי יש להתנותו בהגדלת סכום הערובה באופן משמעותי. יצוין כי כיום מופקדת בבית המשפט המחוזי ערובה בסך 200,000 ש"ח (חלקם במזומן וחלקם בערבות בנקאית).     

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ושמעתי את טיעוני הצדדים בפניי, הגעתי לידי מסקנה כי ראוי להעתר לבקשה וליתן סעד זמני לתקופת הערעור במסגרת תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בעקבות מחיקת התביעה בבית המשפט קמא פקע צו המניעה הזמני ומשכך יש לבחון אם ראוי ליתן סעד זמני חדש בשלב הערעור ואם המבקש עומד במבחנים שנקבעו לכך (ראו: ע"א 4729/00 העדה האוונגלית אפיסקופלית נ' ניקולא (לא פורסם)). כאמור לעיל, במקרה דנן, הערעור אינו מתייחס לתביעה גופא אלא רק להחלטה שהורתה על מחיקת התביעה עקב אי הגשת הבקשה לשינוי בעל דין. מעיון בכתב הטענות עולה כי אכן, תביעתו של המבקש לא התבררה לגופה, ובנסיבות אלו ניתן לומר כי מן הראוי ליתן למבקש להשמיע את טענותיו בערעור כנגד החלטת המחיקה מבלי שתסוכל מטרת התביעה עוד קודם לכן.

באשר למאזן הנוחות הרי שאין ספק כי אובדן הזכויות הקנייניות בקרקע - ככל שאלו עדיין עומדות למבקש - תפגע בו פגיעה קשה. הגם שחלף הקרקע ניתן יהיה לקבל פיצוי כספי אין בכך, בנסיבות הענין, משום מענה הולם לפגיעה הקניינית שיסבול המבקש. בענין זה יצויין כי ההחלטה בענין דולב, עליה נסמכו המשיבים, אינה מהווה אסמכתא בענייננו שכן באותו מקרה לא עמדה על הפרק פגיעה בזכות קניינית כלשהי של מבקשת הסעד הזמני ועל כן, האפשרות לפיצוי כספי היתה בעלת משקל רב יותר.

עם זאת, באשר לגובה הערבות, הרי שיש להגדיל את סכומה ב- 100,000 ש"ח נוספים, ולהעמיד את הסכום הכולל של הערבות על סך של 300,000 ש"ח. המבקש יפקיד את סכום הערבות בתוך 7 ימים.  

           אשר על כן, בכפוף להפקדת הערבות כאמור, ניתן בזה צו זמני לעיכוב כל הליכי מימוש המשכנתא הרשומה לטובת המשיב 1 על המקרקעין נשוא התביעה, וזאת עד למתן פסק הדין בערעור.

           ההוצאות ושכ"ט עורך דין כולל בהליך זה, בסך 10,000 ש"ח ייפסקו על-פי תוצאות ההליך העיקרי.

           ניתנה היום, כ"ט בניסן התשס"ד (20.4.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: